תקרת העלות בחוק אשראי הוגן: ריבית בנק ישראל ועוד 15 נקודות אחוז
איך עובדת תקרת שיעור העלות הממשית של האשראי בהלוואה ליחיד, מה כלול בה, מה התקרה לריבית פיגורים, מי מוחרג ומה עושים כשמלווה חורג.
לפי חוק אשראי הוגן, התשנ״ג–1993, מלווה לא רשאי לכרות עם יחיד חוזה הלוואה בשקלים שבו שיעור העלות הממשית של האשראי עולה על ריבית בנק ישראל בתוספת 15 נקודות האחוז, לפי הריבית הידועה במועד כריתת החוזה — וגם לא לגבות תשלום לפי חוזה כזה (סעיף 5 והתוספת הראשונה). התקרה חלה על כל המלווים, בנקים וגופים חוץ-בנקאיים כאחד, והיא כוללת לא רק ריבית אלא גם עמלות ותוספות. ריבית הפיגורים מוגבלת בנפרד לפי 1.2 מאותה תקרה. במדריך: מה בדיוק נספר בתקרה, דוגמאות חישוב, החריגים, והסעדים כשמלווה חורג.
המדריך מבוסס על הנוסח המשולב של החוק; הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות. המידע כללי ואינו ייעוץ משפטי.
איך מחשבים את התקרה
החוק מגדיר שלושה מונחים שכדאי להכיר:
- ריבית בנק ישראל — הריבית שבנק ישראל קובע בהחלטות המוניטריות, כפי שהיא מתפרסמת באתר הבנק והידועה במועד כריתת החוזה.
- שיעור העלות הממשית של האשראי — היחס בין סך כל התוספות לבין הסכום שקיבל הלווה בפועל, בחישוב שנתי.
- שיעור העלות המרבית של האשראי — התקרה עצמה, לפי התוספת הראשונה.
הנוסחה בהלוואה בשקלים: תקרה = ריבית בנק ישראל + 15 נקודות אחוז.
| ריבית בנק ישראל (להמחשה) | תקרת העלות הממשית | תקרת ריבית הפיגורים (×1.2) |
|---|---|---|
| 3.0% | 18.0% | 21.6% |
| 4.0% | 19.0% | 22.8% |
| 4.5% | 19.5% | 23.4% |
הערכים בטבלה מחושבים לפי הנוסחה בלבד; ריבית בנק ישראל בפועל מתפרסמת באתר בנק ישראל ומשתנה בהחלטות הריבית.
חשוב: התקרה נקבעת במועד כריתת החוזה. אם ריבית בנק ישראל יורדת אחר כך, ההלוואה הקיימת לא הופכת לבלתי חוקית. בהלוואה בריבית משתנה, החוק מחייב שהבסיס יהיה מדד או ריבית שאין למלווה שליטה עליהם ושמתפרסמים לציבור (סעיף 4א).
מה נכלל ב״תוספת״ ומה לא
״תוספת״ היא כל סכום שהלווה נדרש לשלם בקשר לחוזה מעבר לסכום שקיבל בפועל. כלומר ריבית, הפרשי הצמדה ועמלות — כולם נכנסים לחישוב. החוק מוציא מהגדרת התוספת שלושה סוגים:
- ריבית פיגורים — יש לה תקרה נפרדת.
- הוצאות סבירות שהמלווה הוציא כדי לגבות תשלום שבפיגור, אם נקבע בחוזה שמותר לגבות אותן (סעיף 7א).
- הוצאות הנדרשות להעמדת ההלוואה, מסוג ובסכום שנקבעו בתקנות — תקנות הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות (החרגת סוגי עסקאות אשראי מתחולת החוק והחרגת הוצאות מגדר ״תוספת״), התשע״ט–2019.
המשמעות המעשית: מלווה לא יכול ״להסתיר״ עלות בעמלת פתיחה גבוהה ולהציג ריבית נמוכה. העמלה נכנסת לשיעור העלות הממשית.
דוגמה להמחשה: הלוואה קרובה לתקרה
נניח שריבית בנק ישראל במועד החתימה היא 4%, ולכן התקרה 19%. גוף חוץ-בנקאי מציע 40,000 ₪ לשלוש שנים בריבית נומינלית של 17% ועמלת טיפול של 1,200 ₪ שמנוכה מהסכום.
- אתם מקבלים בפועל 38,800 ₪.
- ההחזר החודשי מחושב על 40,000 ₪ ב-17% — כ-1,426 ₪.
- העלות הממשית מחושבת ביחס ל-38,800 ₪ שהתקבלו, ולכן היא גבוהה מ-17% — כ-19.2% בחישוב נומינלי וכ-21% בחישוב שנתי שמביא בחשבון ריבית דריבית.
כלומר, ריבית נומינלית של 17% ״מתחת לתקרה״ הופכת, עם עמלה של 3% בלבד, להלוואה שעלותה הממשית מעל 19%. במצב כזה ההצעה כנראה חורגת מהתקרה, ושווה לבקש מהמלווה בכתב את שיעור העלות הממשית ואת אופן חישובו. החוק מחייב לציין בחוזה גם את השיעור הממשי וגם את השיעור המרבי שחל (סעיף 3(ב)(8) ו-(8א)), כך שאפשר להשוות ביניהם ישירות. שיטת החישוב המדויקת נקבעת בכללים ובהוראות המאסדרים; המחשבון באתר אינו מחשב אותה ברמת דיוק משפטית.
החריגים: מתי התקרה לא חלה
| מצב | מה החוק קובע |
|---|---|
| הלוואה גדולה | התקרות (סעיפים 5 ו-6) לא חלות כשהסכום שהתקבל בפועל עולה על 1,000,000 ₪ (מתואם לשנת 2007), סכום שמשתנה בכל 1 בינואר לפי מדד המחירים לצרכן (סעיף 15(ג)) — 1,197,707.36 ₪ לפי ההודעה האחרונה שמצאנו, משנת 2014. מאז המדד עלה, ולכן הסף כיום גבוה יותר; בדקו את הסכום העדכני ברשומות |
| הלוואה בתקופה קצרה | הלוואה של מלווה מוסדי לתקופה של עד שלושה חודשים, בלי אפשרות הארכה בתנאים דומים — תקרה של ריבית בנק ישראל ועוד 5 נקודות, אלא אם המאסדר קבע אחרת |
| הלוואה במטבע חוץ | תקרה לפי ריבית בסיס במטבע ההלוואה בתוספת 15 נקודות |
| מלווה דרך פלטפורמה מורשית | סעיפים 2 עד 7 לא חלים על מלווה שנותן הלוואה דרך בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי |
| הלוואה בלי תמורה | החוק לא חל על הלוואה ללא כל תמורה, או שהתמורה בה היא רק הצמדה למדד או לשער חליפין |
| ניכיון שיק של צד שלישי לעסק | מוחרג מהגדרת ״הלוואה״ לעניין התקרה |
שימו לב לשורה של ההלוואה הקצרה: תקרה נמוכה יותר דווקא בהלוואות קצרצרות, כדי למנוע ״הלוואות גישור״ יקרות במיוחד.
ריבית פיגורים ועונשין
ריבית הפיגורים המרבית היא שיעור העלות המרבית כשהוא מוכפל ב-1.2, בחישוב שנתי (התוספת השנייה). בדוגמה שלמעלה — 22.8%. בנוסף, החוק קובע שמלווה שכורת חוזה שבו העלות הממשית או ריבית הפיגורים עולה על ריבית בנק ישראל ועוד 30 נקודות אחוז (התוספת השלישית), או גובה לפיו, דינו מאסר שלוש שנים (סעיף 15ד). על מלווים מוסדיים הרגולטורים רשאים גם להטיל עיצום כספי.
מה עושים אם נראה שהמלווה חרג
- בקשו בכתב את החוזה המלא, את שיעור העלות הממשית ואת פירוט התוספות. החוק מחייב גישה סבירה לחוזה גם במהלך התקופה (סעיף 3(ד1)).
- השוו את השיעור הממשי לשיעור המרבי שמופיע בחוזה.
- פנו לגורם המפקח: על בנק או חברת כרטיסי אשראי — לפיקוח על הבנקים; על גוף חוץ-בנקאי — לרשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון. ראו תלונות וסיוע חינם.
- בבית משפט — בית המשפט מוסמך להתאים את העלות ואת ריבית הפיגורים לשיעורים המרביים או לשיעור נמוך יותר, להורות על השבה ולחייב בהוצאות (סעיף 9).
- בהוצאה לפועל — רשם ההוצאה לפועל רשאי לסרב לפתוח תיק או לסגור אותו אם יש לו יסוד להניח שהחוזה אינו מתאים לדרישות החוק (סעיף 10).
אם החוזה נכרת בלי מסמך בכתב או בלי הפרטים המחייבים, העלות תחושב כאילו נקבעה הריבית הגבוהה ביותר שהמלווה גבה, לעניין בדיקת התקרה (סעיף 5(ג)). במצבים כאלה כדאי להתייעץ עם עורך דין.
איך זה משתלב בהחלטה שלכם
התקרה היא רצפה של הגנה, לא מחיר הוגן. הלוואה ב-18% חוקית כשהתקרה 19%, אבל יקרה מאוד. השתמשו בה כמבחן ראשון, ואז השוו הצעות לפי העלות האפקטיבית ולפי סוג המלווה. התמונה המלאה במדריך המרכזי.
שאלות נפוצות
האם התקרה חלה גם על בנקים?
כן. החוק חל על כל מלווה, וההגדרה ״מלווה מוסדי״ כוללת במפורש תאגידים בנקאיים.
האם התקרה חלה על הלוואה מחבר?
מלווה יחיד שלא מלווה דרך עיסוק פטור מחלק מההוראות (למשל חובת הגילוי), אבל לא מהתקרה עצמה. החוק מניח שמי שמלווה למי שאינו קרוב משפחה עושה זאת דרך עיסוק, אלא אם הוכיח אחרת.
האם מינוס בחשבון כפוף לתקרה?
מסגרת אשראי היא ״הלוואה״ לפי החוק, והחוק מחיל עליה את הוראותיו בשינויים (סעיף 15א).
האם ההצמדה למדד נספרת בעלות?
כן — ״ריבית״ בחוק כוללת הפרשי הצמדה, והם חלק מהתוספות.
מקורות
- ויקיטקסט — חוק אשראי הוגן — סעיפים 1, 3, 5, 6, 9, 10, 15, 15ד והתוספות
- בנק ישראל — ריבית בנק ישראל הידועה במועד החתימה
- פורטל gov.il — רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון ופניות הציבור